Deze brief is geschreven door Selma Hertzberger-Roos in de nacht van 22 op 23 november 1942 en aangevuld in de nacht van 22-23 april 1943. De brief is door haar  gedeponeerd bij een notariskantoor in Amsterdam.

De brief is in 2008 opgedoken in de nalatenschap van Corrie Hertzberger, de dochter van Dorus, de oudste zoon. Met het Joods Historisch Museum (JHM) in Amsterdam is na aanvankelijke verschillen van mening afgesproken dat de brief eigendom blijft van de geadresseerde kinderen en kleinkinderen, maar in bruikleen wordt beheerd door het JHM.

Zie:

Zus Hertzberger is de oudste dochter (Rozette Engeltje; geb. 3-3-1901). Zij is met haar zoon Bart van Buuren (geb. 6-9-1927) in Auschwitz vermoord op 18 januari 1943. Haar man Joseph Nardus Michel van Buuren (geb. 9-12-1897) werd daar vermoord op 30 april 1943.  

Deze website is ter nagedachtenis van de beide echtelieden, mede gericht op het openbaar maken van deze brief.

Biografische gegevens komen uit De familie Hertzberger in Nederland, geschreven door Jenny Hertzberger-Golf in 1996.

De website is gemaakt door Loet Leydesdorff,  een van de kleinkinderen; maart 2021.

מכתב פרדה מאת סלמה הרצברגר �רוס

לילדיה :

איזידור- המכונה דורוס, רוזט-המכונה "זס"-,אליזבת- המכונה"בב",עמנואל-המכונה "מיל"

-סלומון- המכונה "סלקו"-והנרייטה-המכונה "הטי".

ולנכדיה :

בעת כתיבת דבריה:אנדרה,קורי,לילי,מריון,סלי,ליני ומרים.

סלמה,שילדיה כינוה "מא" ונכדיה "חרומה" מכנה עצמה "חתולה-אם" לפי מכתב זה.

 היא נולדה  ב-   18.09.1878  ברוטרדם ונפטרה לאחר השחרור ממחנה ברגן בלזן בעיירה טרייביץ ב-25.04.1945.

תרגום המכתב מהולנדית:

(  תורגם  לעברית עבור נכדיו וניניו של סלקו-)

ילדי הרצברגר.

להפתח אחרי מותי

מאת סלמה הרצברגר-רוס

לילדיי ולנכדיי.

בליל 22-23 בנובמבר 1942

"איני יודעת היכן אמות" כתב מולטטולי.לואי דוידס חיבר שיר לפי מילים אלה.

כאן? בווסטרבורק? בפולין? 

החיים הם מאוד סוערים לנו,היהודים,לפחות ברגע זה.

שעמנו שוב יגיע לפריחה,בזאת אני משוכנעת ואני גם בוטחת בעצמי ובאלהים.

בבוקר אדם אינו יודע האם יישן בערב במיטתו.

 אפקיד מכתב זה אצל הנוטריון ריטפלד,כדי שמלים אלה יגיעו אליכם לאחר פטירתי!

                    רכוש...אין בידי עוד מאומה למסור!ירושתי היחידה הבטוחה היא:

האהבה הגדולה שאני רוחשת לכם,לחיים ולאנושות ! 

מה שלא יקרה,שאיש מכם לא ייסר את מצפונו על שלא נענה לחיבה גדולה זו,אפילו לא מיל!הכל נסלח.גם על חוב כלשהו לא צריך אף אחד לשבור לו את הראש!(כוונתי כאן:חוב מוסרי) דבר אחד אני מורישה לכם:בקשה מקרב לב:

כפי שאנו,הוריכם,סיענו לכם תמיד נפשית ומעשית בחייכם הקשים לעתים,כך אבקש להמשיך זאת לאחר פטירתנו.עיזרו זה לזה,ילדים וגם בני זוגכם,אם מישהו יזדקק לסיוע! מלבד זאת,ילדיי ונכדיי היקרים לי ביותר,שבוודאי ילכו בעקבות הוריהם, יחולי מקרב לב לאשרכם.שלכולכם יהיה כל מה שאני מאחלת !

שימרו על זיכרון יקר ויפה מ"קן הוריכם"!

לחיצת יד,נשיקה לכל הילדים והנכדים,שאת כל אחד בנפרד אני מברכת בשלום.

שלכם,האוהבת אתכם באופן שלא יתואר!

מא(מודרפוס-חתולה-אם)

תוספת למכתב הנ"ל נכתב בלילה בין 22-23 אפריל 1943

אנו עדיין נמצאים ,אך רבים הם שאינם!החמור ביותר הוא הגעגועים לזס ולמשפחתה!איזה מאמץ השקענו כדי להשיגם...והכל ללא תוצאות!

גם להטי ולברט קשה,אך הם חזקים יותר.אם המלחמה לא תארך יתר על המידה,הם יתגברו.

היום יצא מכתב זה לנוטריון.אדם אינו יודע,מה עומד לקרות לו,וברצוני להשאיר לכם מלים אלה. אני כולי תקווה,ומי יתן,שנתראה ושיעניק לי אלהים את הכוח להקריא לכם מכתב זה אישית .אולם...אם גורלנו יהיה שונה,תחיו כולכם היטב-תרתי משמע!

לחיצת יד ונשיקה מאת

To my children and grandchildren. In the night of 22^nd to 23 November 1942.

�I don�t know where I will die� wrote Multatuli.  Louis Davids made it into a song! HerE? In Westerbork??  In Poland??? The life for us Jews is full of unrest, at least at this moment. That our people will blossom again, that I know for sure, because I believe in our God. In the mornings one doesn�t know if one will sleep in one�s own bed at night.

I am depositing this letter with Notary Rietveld so that these words will reach you after my death! Possessions�. I don�t have them any more to pass along. My one sure legacy is the great love I have for you, and the future of humanity. Whatever happens, no one should blame oneself about not answering this great affection: even not you Miel! Everything is forgiven! Do not worry about possible debts. (I mean here: do not blame yourself morally.)

One thing I leave behind is a friendly request: As we, as parents, always gave you advise and support in your often difficult lives, I would like to ask that after our death, you help each other including the ones married into the family, whenever one or the other of you needs help!

And further for all of you, my deeply loved children and grandchildren who will surely follow the example of their elders, my intensive wish for your good fortune: May you all do well, I wish you well. Have a dear and beautiful memory of �the old nest.� A handshake, a kiss, for all children and grandchildren, who I each individually wish a �goodday� (farewell) too. I love you so incredibly:
Ma (mother pus)

Post Script: 22 april 1943

We are still here, but how many are gone! The worst is the missing of Zus and her family. We have made a lot of effort to reach them� all without result! Hetty and Bert have it also difficult but they are stronger; they will make it through if the war doesn�t last too long.

Today, this letter is going to the notary. One never knows what can happen and I want to leave this writing behind for all of you. I am in a good mood. May God give me the strength to read this letter to you�and that we will see each other�.and if our lot is different, then, live well, in both meanings of these words!

Vertaald in het Engels door (translated into English by) Michele Dorland